במאמר הקודם אמרנו שבמציאות של פער, התנועה הטבעית שלנו נוטה אל העבר, אל ההרגלים הישנים, הכלים המוכרים וגם לבקשת סיוע מגורמים מחוצה לנו. אין אנו פונים אל עצמנו כאל מקור לגילוי דרך חדשה ופתרונות עצמיים.

כעת, נשלים את הסברנו:
קבלת הפער והשלמה: בשלב זה אנו מעמיקים את המודעות מהשלב הקודם ועוברים ממודעות שמובילה לזיהוי, למודעות שבונה בתוכנו יכולת הכלה וקבלה, כזו שמרחיבה את הכלים הפנימיים של נפשנו כך שיוכלו לקבל את הפער, לקבל את עצמנו. כעת נדרשים גם האומץ להיות ולהישאר ולשהות בפער, באמונה שאנו בתהליך צמיחה. כאשר אנו מדייקים את מקומנו ומעצימים את אמונתנו בקב"ה ובעצמנו אנו מגיעים אל ההשלמה- לא רק אמירה ש-'הכל לטובה', אלא חיים בעומק האמונה שהכל, בהווה, זה הטוב ממש, שהרי אילולא פער זה לא היינו מגיעים לבניה של קומה נוספת באישיות שלנו…

תפילה- בקשה: וכמו בכל מצב בו אין לנו על מי להשען, נבקש לבקוע רקיעים מעל וחדרי לב מתחת. ללא תפילה, לא נזכה במתנה המזומנת לנו במעמקי יסורי הפער.

ההזדמנות- לידה מחדש: מרגע שהגענו להשלמה, מתאפשרת ההופעה של ההזדמנות באופן פשוט בתוך המציאות שלנו ושם אנו מגלים בתוכנו אפשרויות, פתרונות ותשובות שלא ידענו על קיומן והן אכן לא יכלו להתקיים אילולא התהליך שעברנו.

ניהול הפער ונקיטת עמדה: זהו שלב ההוצאה אל הפועל של התובנות החדשות אליהן הגענו, זהו השלב המעשי בו אנו לא נגררים יותר אחרי פער שמנהל את חיינו ומאיים עלינו, אלא אנו מנהלי הפער, אנו מובילי ההזדמנות, אנו בוחרים את הדרך, האופן והזמן לפעולה והתגובה שלנו ביחס למציאות הפער שהופיעה בחיינו. מהיום – לא עוד פתרונות מיובאים מבחוץ.

לסיכום:
השלבים והתהליך: פער בין רצוי למצוי, שמוביל להתרוצצות, משם מגיעה ההזדמנות וממנה הלידה. העבודה עם הפער בהדרגה לפי השלבים, הופכת אט אט לאמנות חיינו. ההטמעה של העבודה הזו נוצרת בסייעתא דשמיא עם הרבה אימון ואמונה. נזכור כי בשפה של אימון חווית הפער היא שונה. כשאנו אומרים פער מהיום אנו אומרים מתנה, אנו אומרים הזמנה לחיים, אנו אומרים התעצמות וצמיחה. לכן החידוש הוא: לא לברוח מפערים, להישאר בתוך הפער ולזכות במתנה שהקב"ה טמן בו עבורנו. כמנהלים, הבה נזמן לחיינו את הפערים בשמחה, נתבונן בהם בעין טובה ובתודה, שם מונח וגלום הטוב ביותר עבורנו… כך נוכל לראות איך "חסרונן" ]הפער[ זו בריאה שבורא הקב"ה, להחיות בהן נפש כל חי, ברוך חי העולמים.

וכן, תנסו בעצמכם לשהות בפער, ללא פתרון. ואל תשכחו ליהנות!